מילים אסורות, חסרות כל רגש
בסוד מלטפות, את העור החשוף
בצל מחפשות, מוצאות רק את עצמן
חשיכה מוחלטת, עוטפת את שנינו
ששוב מחפשים, את מה שלא שם

ידיי מחפשות, מגששות באפלה
ערפל מסביבי, סמיך כצמר פלדה
גדרות של טייל, נחרכות מסביבי
שורטות את כולי
נצמדות לבשר, חותכות עורקים
אני ממשיך לחפש, צועק וזועק...

ואת שוב לא עונה

אז אני יושב בשקט
בחשכה מחולטת
בין סבכי הטייל והקוצים
לעברי קורא צל
מושיט ידו האפלה
מגיש דברי ערך
נועץ סיכה חדה
באותו מקום שכואב
סתם עוד חור קטן
לא מכאיב שהתווסף
לאוסף של הלב

נופל למטה לתחתית
בראש נזכר בכל מה שרצית
ממני להיות שם בשבילך
עושה עכשיו את כל מה שעשית
בשבילי כשלא הייתי שם
לידיך, זוכר עדיין איך בכית
על כתפי בלילה קר
וזה שוב אותו סיפור
שעדיין לא נגמר

והשמש שוב שוקעת
לוקחת זיכרונות
שומרת בקופסה
שלא יברחו החלומות
נשארים עדיין מחובקים
זה בזו עד לזריחה
מסתכלים בשקט בעיניים
בשערך שזורה נוצה
שירדה אליך מהשמיים

והנה אני שוב נופל
לתוך בור ללא תחתית
נישאר קבור לנצח
בין פרחי יסמין
ודמעות שאף פעם לא בכית
תעזרי לי שוב לבכות, אהובתי
אל תיתני לי שוב לכאוב
את הכאב שעלית אז למונית

מתי ילך לו כבר הפחד
שכאן כשאני לבד
מתי אמצא לי גם סיבה
להמשיך לחיות
בלי להרגיש נבגד
אני שמח בשבילך
אז תשמחי גם לעצמך
ילדה תהיי חופשית
לעשות עכשיו
את כל מה שרצית

ושוב את שם אצלי בראש
יושבת שם בצד
מחזיקה חזק
ולא נותנת לי ללכת
רק תגלי לי מה הטעם בלבהות למעלה לירח
כשאתה לא מאוהב?