חסימת יעדים משתמשים בי
חריטת עטים שוקלים לי
מהמקום בו הייתי אל המקום אליו לא אהיה
שם מכאן ומכאן אני נכנס
קור חורף וחום קיץ וסתיו האביב
בידי חליטת רגש
ואין כלום בפנים
הכל הולך ונשאר והולך ובא
וזה תמיד כואב
תמיד יכאב
כך אני חי ונושם
ואז מתלונן שאין לי כלום
הרבה היו רוצים להיות במקומי,
אבל אני לא מוצא את מקומי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.