17/10/04
הישברי, מראתי, אל תראי לי יותר
את אשר משתקף לך מבעד
כי שברי הזכוכית שיוותרו מאחור
לא יוכלו להביט בי בלעג.
הלא את, מראתי, עייפת זה מכבר
ונשמתי - עייפה היא גם כן
את שברי הזכוכית עוד ניתן לאחות,
האם לב שבור ניתן לתקן?
האם, מראתי, ביכולתך לי לומר
מה מזויף ומה אמיתי?
מה דק ההבדל, בו אף את אינך מבחינה
את אחת ויחידה, מראתי.
אי פעם הצצת, מראתי, מבעד לתריסי החלון
וראית ליל כוכבים, או חיוך מרוגש?
יום אחד עוד נלמד, את תראי, מראתי
כיצד להישבר, ולהתאחות, מחדש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.