|
תמיד לאורך הדפנות
במערך הצירים האין סופי
לוטש האבק את מבטיו הסמויים
מנתב בנו דרכים חדשות.
שרשרות הזחל משמשות כשולחן מחושל
אני חובר אליהם באהבתי הקדומה
לחוש את קור האדמה
את אדי הרוח שבמכונה האנושית.
פתילי דעת שאורם בוהק
מעצימים רגשות כבויים
יש במגע הזה הרבה יותר ממילים
אני עוצם את עיניי לזמן.
מקטעים חלולים ללא שם
אריגי פלדה מעוצבים
רגבים מעשרות תחנות דרכים
מעטפת תבניות מפוררות. |
|
|
-"אמא, נמאס לי
להיות ילדה
טובה, אני הולכת
לשתות וודקה
לעשן סיגריות
ולכתוב סלוגנים
בבמה חדשה"
-"לא!! רק לא
במה חדשה!"
האבן מאבדת את
תמימותה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.