מרוב שאני מחפשת ראיות
מרחרחת כמו כלב צייד
צמא לדם
שולחת מבטי רנטגן חודרים
מנסה לקרוא בין השורות
מרוב כל הסימנים שאני מפרשת
אני כבר מעדיפה לגלות
שכן, שבגדת
שלא אצטרך לפחד יותר מהרשעה
שאוכל לטפוח לעצמי על השכם
ולהגיד: "כל הכבוד,
צדקת. טוב שנזהרת."
אני כבר מעדיפה לדעת
ששיקרת כשלא חזרת אליי
שהכאב הזה כבר יהיה מאחוריי
ויישאר בי רק הכעס
אולי אני כבר מעדיפה שתלך
שלא אצטרך לשאול את עצמי
איך זה שאתה אתי
שלא אצטרך לתהות
עד כמה זה אמתי
שאוכל לנשום לרווחה
ולדעת שלבד
זה הכי בריא
אולי עדיף כבר למות
ולהישאר אגדה
כל מה שחדש
לא עומד במבחן הזמן
אולי כבר עדיף לא לחוות
לא לחיות |
