אל תטרקי להם
את הדלת בפנים.
אולי תתני להם להיכנס?
תערכי סיור בין החדרים.

הם, כולם, חושבים
שאת אפורה.
שאת ריקה ומשעממת.
אני בטוחה שאיפשהו
הם חושבים
שאת אפילו מטומטמת.

תוכיחי להם מי את!
תציצי מבעד לווילון המבוכה.
תדברי על מה שאת חושבת,
ולא על מה שנראה לך שאת צריכה.

לא לאבד פוקוס
כמו שאת רגילה.
לא לשכוח
איפה את נמצאת.
לא לחלום בהקיץ
ולא לשבת.

כל הפרצופים
באים והולכים.
יושבים לרגע,
ונעלמים.
משאירים מזכרת-
עגולה, מלבנית או מפוררת.
ואני נותרת עומדת
בוהה באוויר
כשברקע מתנגן לו איזה שיר.