עדן פרי / תיקון |
עכשיו אני נעלמת בין קירות סדוקים,
והם, מתרחקים.
ביחד שותקים,
ביחד שותקים.
רק הגוף מדבר.
מתגבר,
נמשך,
וכואב לי כל-כך.
להרפות, וללכת.
קצת בוכה
וצועקת,
זיכרונות צפים על ים שחור אינסופי.
ילדה קטנה מתקרבת אל הקצה,
חולמת על תיקון העבר,
בשביל המחר,
ואף אחד כאן לא מרוצה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|