ש. מינוס / רק דבר אחד |
היא מחייכת מדי יום רביעי
בערך בארבע ועשרים,
בעונה שהשמש כבר נוטה בה
עמוק כלפי מטה.
אולי יותר,
אך לבטח לא פחות,
על נקודת ההתבקעות שבין ההוויות,
בדרכי משם
ובדרכה ממחבואה,
מותיר מאחורי
היכלים בהם מתהללים בנימוסין הראויים
פרופסורים יודעי כל
הטוענים בעד הדברים שכנגד
על ניבוי ובינוי הולם של סיבותיו.
שתיקה, חיוך.
בהצטלבות המבטים שבין היודעים מקריותם
וחלל המתמלא אך רק לרגע
בשחרור בלתי מחושב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|