|
כשאת פורצת לבמה עם הלהקה
זקופה
קבל עם ועדה
נחושה לקטוף לך תשואות ותהילה
האיברים שלי נמתחים כמתחים
דרוכים ומתחדדים
חידודים חידודים
אני לוקחת נשימה עמוקה
ונדרכת כמו חץ לקשת.
אורות הבמה קורצים לך
מרצדים זורעים מבהיקים
ומציפים חוט של חן על פניך
אור שבעת הימים
המוסיקה פורצת צלילים
ואת
מפליאה בקולך הנוטע בי
נהרות זמירות וחדווה
אני חונקת דמעה
אני מודה.
הנוכחות שלך משתלטת מאירה ומתפשטת
כהילה חובקת עולם.
את יורדת
לקול כפכופי כפיים סוערות
וכולם עוטפים אותך באהבות.
נורה החץ וממריא
חוצה את גבול האטמוספרה
מתעופף לבדי בהילוך אטי
אני דואה ודואה ודואה ודואה...
תמיד אהיה גאה בך
מעצם קיומך לי
עם או בלי
רק רציתי לומר לך
שתדעי. |
|
|
פעם הייתי הבטחה
גדולה.
עכשיו אני סתם
גדולה.
- שמנה ומדוכאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.