|
תנועות במים
שכשוך ילדים הומה
כחול ציאן
צובע אדוות וגלים.
גדרות עץ חומות
תוחמות את משך הברכה
לתוך עיקולים קפואים
של קור אנושי מעוצב.
הרוח נושבת מהים הגדול
על נוף עצי האורן הירוקים
משהו בצמרות מרעיד את נפשי
לתוך יערות פרא קצובים.
כפות רגליים צורמות רצפות
לתחושות תהודה קורנות
אותות הקיום מכוונות לטוב
לאורך רוח ולסיבולת גבולות. |
|
|
למרוקאים יש חג
משלהם. כן,
המימונה.
וכוווולם באים!
למה לאשכנזים
אין חג מיוחד!?
אה, וואלה, יום
השואה.
חגלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.