אלוהים יקר שלי,
אתה בטח יודע כמה חשבתי עליך לאחרונה.
תהיתי לגבי קיומך.
רציתי לדעת איך נראה שם הכל מלמעלה.
בטח אתה יושב וצוחק על כולם.
משחק בנו כמו בבית בובות.
ואני שחשבתי שהכל תלוי בי, שחשבתי שרק אם ארצה הכל יכול לקרות,
טעיתי.
אתה הרי יכול להרוס לי הכל ברגע אחד קטן.
ואני עדיין מאמינה שאני שולטת בעצמי ובחיים שלי.
אתה בטח גם רוצה שאשלוט בהם. כי אם לא אני אז מי?
תגיד לי שאתה סומך עלי, שהכל בסדר ושאני עושה דברים כמו
שצריך.
תגיד לי שאתה שומע את המילים שלי.
ואולי אני בכלל לא צריכה שתשמע. לא רוצה שתשמע.
אולי אני בעצם מדברת לעצמי ולא אליך.
אל הנפש שלי ולא אליך.
אני מסתכלת איך ה"חכמים" מפרשים אותך ומזדעזעת.
אז חכמים הם לא ממש. אלא טיפשים מאוד בעיניי.
החכם הוא זה שיודע לקבל את האחר עם מגרועותיו.
הוא זה שמסוגל לסלוח.
הוא זה שהאחר חשוב לו.
ואיך אפשר שהאחר יהיה חשוב לך כשאתה רוצה לרצוח "בן תועבה"?
ואני רואה איך הם מקללים אדם ומצפים שאם לא ידליקו אש בשבת,
הכל יסלח.
אז הם מתפללים אליך.
אתה בטח לא מבין למה הם מתפללים אליך.
אתה בטח שונא את התפילות האלה שלהם, שיום קודם הם רצו לדקור
אדם. כמוני. כמוהם. רק עם משיכה קצת שונה.
וזה בכלל לא משנה אם הוא יהודי או לא.
אלא אדם.
פשוט אדם.
אתה בטח מסתכל מלמעלה וכועס.
כועס על איך שהעולם שלך נהיה כמו שלא ציפית שיהיה.
נהיה רע.
ואני מבינה את הכעס הזה.
אנשים, שפעם חשבתי שטובים מטבעם, מוכיחים לי יותר ויותר כמה הם
נולדו רק כדי לעשות רע.
אני לא מבינה איך אני כותבת את זה.
כי הרי אני זאת שהאמנתי שצריך רע. שצריך רע כדי להעריך את
הטוב.
ותמיד אמרתי, שאף פעם לא יהיה מושלם.
וצריך להתמודד עם הכל.
להרים ראש ולטפס למעלה.
אני, שמאמינה בכל ליבי שיש אנשים טובים באמצע הדרך. מעטים
אמנם, אך טובים.
אני היום מתביישת.
מתביישת בעם שלי.
מתביישת באמונה שלי.
מתביישת במדינה שלי.
מתביישת בדרך שבה אני חיה.
בדרך שבה גידלו אותי.
ותסלח לי אלוהים,
אני שונאת את העם שבראת.
אני שונאת ומתביישת בעם שרוצה לעשות טרור למי שקצת שונה ממנו.
בעם, שחושב שהוא נעלה מכולם.
בעם, שאם רק יראו לו קצת כסף הוא יאבד כל אמונה, כל דעה וחלום
שהיו לו.
עם, שרואה בעיניים רק שטרות ירוקים ולא חלומות שצריך לשאוף
אליהם.
עם שאוהב את עצמו קצת יותר מדי.
עם שחצן.
עם אינטרסנטי.
עם מגעיל!!!
ואני לא מאשימה אותך אלוהים,
אולי רק קצת.
אני לא מבקשת שתעשה שיהיה יותר טוב,
כי אתה לא יכול.
האלוהים שלי, לא יכול לעשות שיהיה טוב יותר.
אבל העם שלי,
הוא בהחלט יכול.