New Stage - Go To Main Page

הצעקה הקיומית
/
העיר האסורה

היא הגיעה לעיר האסורה.
"תעצרו אותה", היא אמרה,
"אני רוצה לרדת".
"תתאפקי ילדונת", הוא הפטיר מולה,
"אין בסביבה תחנת הורדה מותרת..."

היא הביטה בו, כל כך בולט בחריגותו,
פניו מסותתים בפראות טורפת,
כמעט חיה מדומיינת...

הוא נתן עיניו בה,
חשב כי שונותה אינה ניתנת לתיוג,
בלתי מוכרעת, מפוחדת,
אם רק יכול היה לגייס את כל איבריו
ולעטוף אותה עם ידיו, רגליו וגבו...

חשבה עליו, על פניו הארוכים,
עיניו המטושטשות, ספק ירוקות, ספק תכולות...
ללא ספק זורקות אור.

חשב על העיר האסורה,
הנתונה להדרה תמידית:
ריח שנאה,
מרחץ דמים,
כשלהבת הניצתת בארזים...

פתאום היא נעצרה -
כל כולה,
בכבודה ובעצמה -
העיר האסורה...

בפה פשוק ובהבעה מפוזרת
הוא יצא אליה...
רגליו הארוכות נשאו את גופו בהערצה.

הוא נשך בה מבט אלים,
נוסך עיוותי היגיון זעירים.
מרגיש בנוכחות האיומה שנפערה בו.

"הלוואי והייתי חף מרגשות"
אמר בצליל מיוחל,
עירום מהצטדקויות...

אסף את מבטו המהוה
ואת איבריו הארוכים ואמר
"אני חוזר לעיר האסורה"

סוף מעשה במילה תחילה

בו ברגע ריקנות מאיינת
ניתקה בה כל תחושה.

ידעה שהיתה צריכה לרדת,
גם כשלא היתה תחנה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/7/07 4:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הצעקה הקיומית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה