הערב תשעה באב ובטני מלאה,
ומבעד לוילון השקוף אדמדם שלי -
אני רואה:
ירח גדול, מוזהב ומפולג,
ובגסות אילן רם ופורה,
סופן אותו, איך בקלות הוא נלעג,
כתלמיד מיומרנותו של מורה.
בעודי מתבוננת, עולה בי התמיהה,
כמפח צפריר פתאומי;
מדוע הלבנה מתאמצת להתגלע שוב בכמיהה,
כאשר בכוח זיו פניה מוסתר?
תאמרי לי את,
לבנה הלילה -
האם זהבך עוד נותר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.