אז איפה איפה הם הקונסרבים ההם, קופסאות השימורים של חיי?
הקופסאות שליוו את הטיולים של בית הספר ותנועת הנוער, אותה
קופסת גרגירי תירס, אותה קופסת אננס משומר.
המאבק שניטש בין האננס בטבעות, לאננס בחתיכות, היה קשה.
אני תמיד צידדתי באננס בטבעות, וגם אהבתי את המשמשים הגדולים,
פחות את הפירות המעורבים.
וגרגרי התירס...
ומי זוכר את קופסאות החומוס הקטנות שהתחרו עם קופסאות הממרח
הצמחי הזהות להן בגדלן ובתצורתן?
איך נשכח את הקרב הפנומנלי בין שימורי הטונה לשימורי הסרדין?
בימים בם אנו זוללים טונה נאה ואדומה במסעדת סושי וסרדינים
פורטוגלים משובחים על הגריל במסעדה ספרדית, מותר להזכר בערגה
בסנדביצ'ים שקיבלנו לבית הספר.
הסרדין שיצא מהקופסא מרוסק בתוספת לימון היה מעדן.
והטונה כנ"ל, לעיתים בליווי מיונז.
וגרגרי התירס...
אחחחחחחחחחח, הקונסרבים של חיי!
