חיי בן תמותה,
נמחקים תוך שנים ספורות,
אותו זיכרון
מיטשטש, ונעלם
אלפי המילים
שורות השירים, הסיפורים
גווני הצבע על הדפים
הצלילים הכתובים...
רגעי החיים ממוסגרים
התלויים על הקיר...
כל אלה נשכחים ונמחקים.
דוהים בין דפי הספרים

הם מספרים את סיפורו
משמיטים מילים,
מוסיפים לתוכו משפטים.
הם הכירו את הרגליו
אך לא את סיפור חייו
אולי מעט מאומנותו,
אך לא את הכאב שהשתקף ממנה,
הכירו את שיריו
אך לא את הסיפור שעמד מאחורי,

את סיפורו הוא קבר
את הכאב שלו לקח איתו,
השאיר מאחור רק עקבות מילים, צלילים.
כתמי דיו, מעט צבע ואלפי שירים

נשאר רק ארון הקבורה
בתוך הקבר המאובן
שעליו חתום שמו,
של אותו איש נשכח...