הוא ממש לא מנשק כמוך,
ממש לא מחבק כמוך,
וגם לא אוהב ולא מתוק נעים כמוך.
לא מלטף, לא צוחק , לא משעשע כמוך.
הוא גם לא מתקשר כמוך, גם לא אוכל כמוך..
הוא גם לא פתוח כמוך, הוא לא רוקד כמוך, לא שותה כמוך,
לא קם בבוקר מחבק אותי כמוך, לא מדבר איתי כמוך.
הוא פשוט לא אתה...
אני חייבת לנסוע, חייבת לצאת מפה להרגע...
אולי להבין שיש עוד כמוך שאתה לא היחיד במינו.
הוא נוגע בי בלי לפחד בלי לפחד מהצל של עצמו.
הוא מחבק אותי בלי להרתע ולהמציא כל מיני המצאות.
הוא אומנם לא אוהב ולא נעים ולא מתוק כמוך אך הוא לפחות מנסה.
הוא אומנם לא מתקשר כמוך אך נותן טעם של עוד...
אומנם לא אוכל כמוך אבל אוכל בנימוס..
הוא מלטף בצורה שונה צוחק בצורה שונה ומשעשע בצורה שונה אך
מנסה לעשות זאת כמו שהוא יודע בלי לברוח.
הוא אומנם לא שותה ולא רוקד ולא פתוח כמוך, אך הוא
מבדר,מעניין, שונה וחברמני מה שאתה לא...
הוא לא קם איתי בבוקר ולא מחבק אותי בבוקר ולא מדבר באותה
צורה
כי הוא עדיין לא קיים...