א. תמר / תמרים |
משוללת כל זכות
לרסן את רגשותיי
שמישהו יעצור אותי,
יאחז בי. להשקיטני,
יאסוף את דמעותיי
הלוך ובכה אני נעה
בין הדקלים
זעקתי מהדהדת בחלל האובליסקים
חסר הקירות.
אני רוצה לאסוף את פרותיי
לנשום אותם עמוק לריאות
לנגוס בהם צהבהבים,
מרים למחצה, יוקדים
כואבים כואבים כואבים
אני רוצה אבל גבוה מדי,
אני רוצה - מסנוור מדי, מבלבל
לא שייך
לא שייך
לא שייכת.
שמי נעקד בחלל המתנשא לגבהים
בין עלי ירוק רחוקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|