סימן טוב כנראה...
הפסקת להסתיר, להתבייש בזה
או משהו כזה
הטשטוש הבלבול חוסר ודעות.
בדידות כנראה...
רע לך זה הדבר היחיד שבטוח.
לא רוצה עוד כך
רוצה שוב את החיוך המתוק על הפנים.
לא עוד התעסקות בעבר.
טוב רע זה בטוח אל מה אתה עושה עם זה?
הכל נרקב בפנים
לפעמים זה מתעורר לחיים מציק מכאיב
ואין לך מה לעשות עם זה...
למה?
כי נעלת כ"כ הרבה בפנים
ואין לך כוח להתמודד עם זה.
הגוף חלש מידי
הגוף, הוא ניסה לוותר כמה פעמים אך היה שם מישהו שעזר לך...
הוציא הכל החוצה, ניקה אותך
אך נעלם הוא לפני זמן מה הפך הוא לתמונה,זיכרון נחמד בחייך.
ועכשיו כשאין הוא לידך, מתמוטט אתה
מחפש מישהו שיאהב כמוהו שיבחין בכאב שידע מה לעשות,
כשחשוך בפנים נר יאיר וכשקר בחוץ יחמם בפנים.
אין לך מישהו כזה..:
למה?... תשאל רק את עצמך!
למה לא נתת לו להתקרב?
למה לא פתחת כשיכולת?
למה נתת לה ללכת?
זהו הרסת כבר הכל.
זה לא שהיית סתם אדיש..
היית שם כשהיה צריך אותך
אספת את השברים שלו,
הדבקת אותם,תמיד היית שם עם דבק ביד.
והרגשת חי... כנראה.
אבל תקופה זו עברה לה..
הוא לא צריך אותך יותר יש לו מישהו אחר...
שיאסוף את השברים
מישהו אחר שידביק אותם.
אין לו זמן אליך,
הוא עסוק בלהדביק שברים, שברים של אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.