יד קרה ממששת רסיסי ירח
שחדר דרך חלון,
דרך וילון דהוי. בחוץ אגם
לובש את שחור הלילה ומשיט
ספינות נייר דולקות
האור חומק מעיניי.
אולי אם תעצמי עינייך, תרגישי
משק כנפיים רך
על האף
ואנשק לך את כל הנמשים
החום חומק מגופי.
מחשבה נדלקת מתחת לאספלט,
פתיתי השלג רוקדים לרוח
ואת,
כמו ברבור צחור
עוטה את החיוורון, פועמת את הלילה
והטעם חוזר לשפתיי.
מוטת כנפיים - המרחק בין שני קצוות הכנפיים כשהן פרושות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.