[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יונת כהן
/
המעיל

ג'ו. לא יודעת איך זה בא לי אינסטינקטיבית- דווקא ג'ו. מעולם
לא חשבתי על זה קודם לכן.
רק זמן מה לאחר מכן "נפל האסימון". אמנם עברו שנים רבות מאז
קראתי את הספר ההוא, אבל הרשמים נותרו חזקים דיים, ואם היו
מבקשים ממני אי פעם לבחור, ובאמת הייתי צריכה לחשוב על זה,
אזיי שהייתי בוחרת בה שוב - ג'ו. לא באיימי הקטנה, המפונקת
והנרגנת, שמסתנוורת מכל מה שנוצץ. ולא בבת' החולנית והשברירית,
כולה חמלה, מתנהלת בחייה הקצרים על תקן של קדושה מעונה. וגם לא
במג, הגדולה, כה מושלמת - תמיד דוגמא ומופת, תמיד אחראית,
עומסת על כתפיה את העול עבור האנשים האחרים בחייה בעוד שדמותה
וצרכיה הולכים ומתמעטים.
אני הייתי רוצה להיות ג'ו, "טום-בוי", שאוהבת בלהט וחיה
בפראות, שאינה מבזבזת זמנה בדקדוק לגבי מה שנמצא מבחוץ אלא
חודרת פנימה, עמוק פנימה, בהמון אסרטיביות, חוצפה וביטחון
עצמי, בעצמאות מטורפת. מבלי להכביר במילים, מבלי להתבוסס
בלבטים, פשוט שועטת קדימה.


הנסיעה המשותפת שלנו, שארכה דקות ספורות, הרגישה כאילו היא
נמתחת על פני הנצח. היתה שתיקה כבדה ומחרידה - סימנים ברורים
של גסיסה. נפרדנו בניכור לא אופייני, ורגע לפני שטרקתי את את
הדלת והמשכתי לדרכי נזכרתי שהמעיל שלי עדיין נח על המושב
האחורי. הוא דווקא חשב שזה לא היה נורא אם הייתי שוכחת אותו,
כבר בתחילת הערב הביע את אי שביעות רצונו לגביו, לכן כשפתאום
נעצרתי ואמרתי "המעיל...", הוא השיב בלגלוג: "מקסימום. הייתי
משתמש בו בעצמי". הסתכלתי על גופו המגודל ועניתי לו שזה היה
חסר סיכוי כיוון שהמעיל הזה מיועד ל"נשים קטנות" (התכוונתי
לקטנות מימדים), ופתאום התעורר ניצוץ בעיניו כששאל "נשים
קטנות?", "כן", עניתי, "אני ג'ו".
הוא הכיר אותי טוב מספיק כדי לדעת שבעצם אני מזיגה של שלוש
האחרות: קצת איימי, קצת בת' (בייחוד בכל מה שקשור לרחמים
העצמיים) וקמצוץ מג, אבל הפעם הוא ויתר לי על העוקצנות הצינית
הרגילה, ובמקום צחק לרגע, צחוק אמיתי שכזה, ואז בחיוך הרים את
כף ידו הדובית מההגה לאות שלום ואמר "ביי ג'ו".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול לקחתי את
שלי ללונה פארק.
מה אגיד לכם,
כשהיינו על
האנקונדה, היא
לא הצליחה
לבלוע.




החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/7/07 14:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונת כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה