|
בדמיוני אנו מתכנסים בכל ערב
אחרי תלאות הדרך
בדמיוני אנו מתחבקים ומתנשקים
מעבדים את חוויות החיים
בדמיוני את נעה לצידי
ממלאת את גאוותי
בדמיוני אני מעיף מבט לצדודיתך
נהנה מהאושר שמקרין חיוכך
בדמיוני אנו הולכים בשבילי הדרך
צופים למפל הנשפך ללא הרף
בדמיוני אנו בתוך המים
מתנשקים בתאווה עד השמים
בדמיוני אנו על קו הטלפון
מחזקים האחד את השני לקראת סופו של יום
בדמיוני את שלי ואני שלך
לעולמי עד
והדמיון כבר הפך למציאות
אך הוא התנפץ בעצמה ללא שוב
את נעלמת כאילו לא היית
אני הובלתי לשם ביעילות
ולכן היום מדמיין איך את מחייכת
איך את תומכת
איך את מחבקת
איך את מנשקת
איך מתלהבת מיצירה זעירה
מתווי נוף פראי שמזמין שאגה
ואני ממשיך להחזיק בדמיון
הוא נותן לי כוח -
הוא נותן לי כיוון
הוא הרי היה כל כך מוחשי
הוא כל תקוותי
21/01/99 |
|
|
"...ואז דוד בן
גוריון אמר לי:
'בעתיד יהיו
המוני
שרלטנים!'..."
בוליביה,
זכרונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.