הכחול הכסוף הזה נוגע בי
צבע חדש בצבעי הקשת
אני גולשת בצבע המרהיב והכסף מנצנץ כמו שמש על המים, אבל
אחרת.

אני מנענעת את כדור הארץ
בודקת מה יש  בו, כולם מיטלטלים, כולם יוצאים משיווי משקל.
מי שרע גם מת באותו יום, אישה אחת נפלה מהמרפסת ולא היה לי
אכפת, שמעתי ברקע את התחנונים שלהם להפסיק עם זה,

הייתי חזקה באותו יום, הייתי אבירה אמיצה.
ראיתי מה שיש מעבר לכדור, ניצחתי את כוח הכבידה, ניצחתי את
הפיזיות המשמימה.
הצלחתי לגעת ברך מהכל ולמשש את הנעלם מהעין.
ירדו עליי כוכבי שמים, הם הקיפו אותי ויכולתי לגעת בהם כמעט
בכולם, זוהרים ומושלמים, עדיין רחוקים.
החלטתי להקים יקום חדש ולחוקק חוקי ברזל, בקצה העולם בגדול.
הכי גדול שאפשר, החוקים יהיו כתובים והחוקים יהיו לגבי איש איש
עם עצמו: אל תרמו את עצמכם, אל תשנאו תאהבו את עצמכם, תהיו
אתם,  
תאהבו, תיצרו. אלה החוקים, חוקי הברזל שלי.