New Stage - Go To Main Page

מוריאל חדד
/
נכריז מלחמה

אלפים של זוגות
עם עניים פצועות
מביטים בחלון
ותקתוק השעון
מהבהב, עד שכל הרצון נעלם.
ומה שנותר לי זה רק לשטוף את עיניו.
שלו, של הנסיך הקטן.

כבר הרגו את כל הטובים
וכל החיילים לאט לאט מתים
בסוף נישאר בלי כלום , ריקבון מלוכלך.
ואפילו שרידי אהבה נמחקו... בין מלחמת אחים
דיבורים כמו חול ואין מה לאכול!

זה לא משנה... אם אתה גוף אחד.
בכל מקרה, אתה תישאר לגמרי לבד.
כבר אין כאן טוב. והדור התקלקל.
והמחשב של אבא. רק ממשיך להשתכלל.

ולומר לי שאתה שם ופתאום נעלם
זה בכלל לא מצחיק ואפילו שורף בעיניים.
תסתכל לשמיים
מה אתה רואה הוא שם...
מחייך... אומר שיש עוד תקווה.
ואם היה אפשר שוב, לחבק אותך שוב,
לומר לך כמה שלי אתה חשוב, שוב.

החלפת אותי במסך של חכמה
בשום מקום לא כתוב מה זאת אהבה
אז בוא איתי נפגין מול הממשלה.
נראה לכולם, נכריז מלחמה
נגד עצבות... נגד בדידות.
מלחמה.
טנקים ורובים. יש הרוגים!

מתגעגעת
מתגעגע
זה רק מתגבר לא רוצה יותר
מתגעגעת
מתגעגע
זה מה שהוא אמר
וכך זה נגמר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/6/07 20:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוריאל חדד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה