אלפים של זוגות
עם עניים פצועות
מביטים בחלון
ותקתוק השעון
מהבהב, עד שכל הרצון נעלם.
ומה שנותר לי זה רק לשטוף את עיניו.
שלו, של הנסיך הקטן.

כבר הרגו את כל הטובים
וכל החיילים לאט לאט מתים
בסוף נישאר בלי כלום , ריקבון מלוכלך.
ואפילו שרידי אהבה נמחקו... בין מלחמת אחים
דיבורים כמו חול ואין מה לאכול!

זה לא משנה... אם אתה גוף אחד.
בכל מקרה, אתה תישאר לגמרי לבד.
כבר אין כאן טוב. והדור התקלקל.
והמחשב של אבא. רק ממשיך להשתכלל.

ולומר לי שאתה שם ופתאום נעלם
זה בכלל לא מצחיק ואפילו שורף בעיניים.
תסתכל לשמיים
מה אתה רואה הוא שם...
מחייך... אומר שיש עוד תקווה.
ואם היה אפשר שוב, לחבק אותך שוב,
לומר לך כמה שלי אתה חשוב, שוב.

החלפת אותי במסך של חכמה
בשום מקום לא כתוב מה זאת אהבה
אז בוא איתי נפגין מול הממשלה.
נראה לכולם, נכריז מלחמה
נגד עצבות... נגד בדידות.
מלחמה.
טנקים ורובים. יש הרוגים!

מתגעגעת
מתגעגע
זה רק מתגבר לא רוצה יותר
מתגעגעת
מתגעגע
זה מה שהוא אמר
וכך זה נגמר.