מתחת לשמיכה
בין הסדין והמזרון
לשמיכה והציפה
מסתתרת אמת קטנה
שצצה לה רק ביקיצתי
כשאני מתערבב במצעי הלילה
כשאני מתהפך
מצד לצד
האמת הזו
מתגלגלת לאיטה
לכיווני
נכנסת אלי
ומופיעה לי - במלוא עצמתה
כי אמת היא - וחזקה כשהיא נוגעת
אך נחבאת - עד שפוגשת אותי
היא שוקעת במוחי
צפה מעומק ארכיוני התת מודע
ונוגסת בי בחוזקה
בחלום רחוק... שמרגיש. מרגיש חזק. מרגיש קרוב ואמתי
ומרגיש הכי טוב
וביקיצתי תמיד משאירה טעמה
המתוק, הקרוב, המלוח, המר
משאירה טעם של עוד
אך חומקת... ולעולם אי אפשר
לתפסה, תמיד נשארת במרחק פרבולי
ממני, הולך וגדל, שואף לאינסוף
עד החלום הבא |
