זו רק טביעת האצבעות שלך
שנשארה עליי.
אין בה עוד דבר ממך.
כמו רגל גסה וכבדה שדרכה
אולי בלי משים?
אולי עם?
בשולי המלט הטריים של מדרכה חדשה.
טביעת הרגל נתייבשה
עכשיו היא רק חלל.
אין בה עוד דבר ממך.
דמותך שנקרתה בדרכי,
מבטך,
בדל שיחה עמומה,
אין בהם דבר.
עכשיו הווה.
העבר - עבר.
אין בהם דבר.
אז מדוע בהשתקפות מבטך
נתגלתה
מראה החושפת אימתה
של ילדה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.