באופן נגדי מן הצד הצלחתי לראות כמה מפחדיי.
עצם המחשבה בתוך כל ריבוע המסגרת המטורפת הנ"ל
מניפה בפניי חשיבויות וסולם ערכים כה רב וכה שונה
אך ביניהם מכמה מהם נבהלתי, כמעט ברחתי
ופחדתי.
כמה מהם מתבאות במה שעשיתי ובמה שהשגתי עד כה
התקווה שעוררתי בנפגעים הפנימיים של הלב.
ההתחזקות אל הדת. הבנת הגישה והרגישות שנתתי לילדיי הכואבים,
אחיי.
ובעיקר אופן ההתלמדות של להתמודד
ותמיד לא משנה מה העולם הקרוב יגיד להמשיך לנסות, כי ההוכחה
כבר תבוא מהעולם, ומהם לא תשמע ההתנצלות של אולי הוא צדק, אך
הוא יבין.
אופן ההתלמדות שנתן חלק גדול במי שאני ובמה שאני.
למרות שמתוך כולם יש את המוטיבים שהוחלשו וטעמו את טעמה המר של
הגסיסה,
עצם המחשבה של חיים ללא דימיון או כוח יצר טמא בפני ברירות
רבות, ובחירה לגבי החיים וכמה מהחיים של לתת לך ולאחרים,
ובפעם הראשונה בחיי אני גאה להעניק לעצמי סוף סוף משהו
משמעותי, מספק ומעבר למי שאני.
הקשבה, הבנה, התייחסות, הפרדת המוטיבים מול ברירותם,
הבחירה וההתמודדות כעצה חכמה שאני לחיים, שלי.
והצבת מעמדים, מעמדות מן הגבייה הנפשית לנמוך נפשית.
וקבלת האני כמי שאני עם היכולות וההצלחות הכעס והאכזבה.