התאווה האפשרית לאבדן החושים
התאווה האפשרית והשנאה לאדם אהוב
הכעס, התמיהה, לדבר שלא קיים הרעידה מכל מפגש והיופי של אחרי
הפעם הראשונה או האהבה הראשונה כפי שהכתיבו לנו השנים
וההתרגשות כי הכל הגיע מהאהבה הרבה שבין שניים לבין שנינו
המודעות בין אחד לשני, והדרך להביע את עצמנו עוד דבר שלימדו
אותנו השנים,
אך החסירו.
את הרוע,
את הכעס,
את הבגידות.
את צורת האהבה, בין אחד לשני ואת ההבדלים הנוראיים
וההרגלים המגונים של לשכוח כשיותר מדי טוב לך
וכן, השנאה הנפלאה שבאה מדי פעם
כן, כן אותה השנאה העצומה שתתפרץ כמו הר געש עוד מעט ממני
אלייך כי נמאס לי כבר
אני חולת אהבה
והדמעה כה גדולה
ההרגשה של אחד כה שונה
מהרגשתו של אחר
הכאב הנורא של זניחה כל פעם שהכל נגמר
והדרך לחשוב שלך מותר

אני חולת אהבה.