גלימת סטן שחורה עוטפת
כסדין המגן מפני האור הלוהט, השורף
קו קטן, כה רגיש נסדק מעצם החוזק וההתרגשות
רגשות מעורבים חולפים בין מוחותינו הקטנים
אשמה, טעייה, ההתרגשות, אהבה, אטימות, זלזול,
התגברות ותסכול
כפולחן עתיק ומיושן פורצת נשמה אל החוץ
וההתגברות על כוח גברי החודר למעמקי לבבי
ומתפתל לו שם אל תוך נפשי
נפש טהורה כה תמימה עליהם רק כתם סימני שפתייך
וכך כסוף העולם
שכבת אוזון נסדקת
ומהרי הגעש האש פורצת,
הבזקי האור של תאונות ילדות שהיו ונגמר,
הבזקים של אור מזהירים מן הלא נודע ונגמר.
כל מה שהכרת ונגמר,
כל מה שידעת וחשבת ונגמר
כל מה שהיית והרגשת ונגמר,
לרגע כל חייך חולפים לפנייך וכל החלומות משתנים, אובדן נעורים
וההחלטה היא כה גדולה על קו כה קטן ודקיק, על צעד נוסף בחייך,
שכבת ההגנה שלך מתוך העולם הקר והאכזר כטקס פולחן שנועד כדי
לאחד שני נפשות תואמות
שני אהבות
שני אפיונים
תחושות שונות
שני אנשים שהפכו כעת לאדם אחד בשל גודל אהבתם
נפש אינה מבינה את המשמעות הגדולה בתחילתה.
נפש אינה מבינה את ההרגשה הנוראה להרגשת החזון הקרב
נפש אדם אינה בנויה באופן חכם מספיק כדי לגרום לאדם להבין מה
הוא מפסיד לפני ההפסד המשמעותי.
נפש אדם אינה מבינה מה היא אהבה עד להגעת הפגיעה
והאדם כל אחד לפי מינו מקבל דבר זה בדרכו שלו,
הגבר כביכול מקבל זאת כמובן מאליו, כהנאה
והאישה כמתנה כדרך אהבה כשלב הבא
אני לעומת זאת מקבלת זאת בהבנת המתנה ודרכיה וכפולחן עתיק אשר
מתבצע בין זוג אוהבים בו הם מקריבים את גאוותם למען אהבתם.
ובראשי בין דמיונותיי וחלומותיי הטובים
שני גופות המתפתלים בתוך מעגל אנרגיות חיוביות כמעגל קסמים
הניתז אל תוך עולם אחר משלו ולעתים אל תוך עולם האחר
המראה על ורד שצמח עם גווניו האמתיים ושלל צבעיו הבוהקים אשר
מספרים את סיפור אהבתנו.
ועל החותמת...
של שני זוגות שפתיים,
כדי ליידע את עצמי
כי כעת ניצבת לפנינו אישה.
אני.