New Stage - Go To Main Page

רון תמם
/
באמצע הלילה

פתאום באמצע הלילה
מצאתי את עצמי בוכה
סיפור ילדות
שלא נגמר
התקרה נראתה לי גבוהה
אולי יכולתי לגעת
אולי נפלתי, בלי סיבה
פתאום באמצע הלילה
הבנתי
ששום דבר לא חלף
זה רק אני שהשתניתי
פתאום
אין שדים
אין חיות בארון
הכל מונח על השולחן
מוכן למשחק
פתאום באמצע הלילה
נהיה לי קר
אם אפתח את החלון
אגלה, שהשמיים קודרים
גם כשכולנו הולכים לישון
ובכיתי, כמו ילד קטן
רציתי לצרוח
סיפור ילדות שלא נגמר
מתחדש בכל יום
ומתפתל כמו נחש
על זיכרונותיי
יכולתי לתפוס אותו בכל מקום
יכולתי לוותר, ולהישאר מאחור
אבל באמצע הלילה הבנתי
אין זמן קבוע בשעות
אין ימים מוגדרים
בין הטוב לרע
הכל מבקש סליחה
פתאום באמצע הלילה, התעוררתי
אל עוד בוקר שלא משאיר ברירות
אם אפתח את החלון
אגלה
שהרחוב נמשך
והים עדיין כחול
לא מנסה להיאבק
לא מבקש, ניסים או נפלאות
ממשיך את הזמן
המתקצר ממילא
זה הרגע שלי עכשיו
בסיפור הילדות שלא נגמר
פתאום באמצע הלילה, הבנתי
שזה הסוף
ועכשיו אלו רק סימני המחלה ההיא
שמבקשים לחזור



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/6/07 6:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה