כשהרגישה שהכל בורח לה
חרב לה לחול
אנשים רבים
שנואים עליה בחמלה רותחת
על גדותיה
רק רוצה לעצור
לא לרוץ יותר אחר
אש נדחת בצמרת
התיבשה לגמרי מלעמוד
בשבי על היבשה
לשוב בעצמה לפני אחרים
צמאה אחר גלים
רוצה ללגום קצת נחת
תחת השמים במים
במצולותיה
הטיפות נאגרות לה על העור
קסום יותר מטל בבוקר
השרירים נרפים מרשעים
מעושר הנמוג לו שם
שופעת לי באופיי
לא מרגישה מחנק
כבר לא מתחת לחילול זורם, צורם באוזני
שוקעת לי במים בצבע ארגמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.