מתוך הריקנות הזאת עולה השקט
נסוך בערפליו הלבנים
שעת הרוגע של הלילה
מסביבי החפצים נושמים.
על עור הכבש ישן חתול
ומדמיין את חום פרוות אימו
זאת שנטשה אותו לבני האדם
לפני הרבה מאוד שנים של חתולים.
פסל הגבס הלבן
של הדוגמנית אדומת השער
מקובץ על הארונית הישנה
סופח אבק של שכחה.
אני מנסה לנשוף חיים
בבניינים החורקים הללו
הרי הבריות כאן מעוצבות לחידלון
אולי רק בזיכרונות הם עוד חולמים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.