[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קארינה הקטנה
/
ילד פלא

אני פורשת ידיים - נוחתת.
מנסה להרפות, לא לעזוב. לאהוב.
אני צריכה אותך עכשיו גב גדול וחסון. צריכה שתהיה ותכיל ולאט
בעדינות. אתה יכול?
אתה מחייך לי תמיד, ואני כזאת מבולבלת, מתעופפת עם רגליים
שקועות, נעוצות, נעולות ברצפה הזאת. לא מוצאת באי שקט, ואתה
עוד מחייך לי תמיד ואני מתכרבלת.
איזה ערב קסום, לראות מכוניות טסות ולעוף איתן.

בשקט פתאום אתה מכווץ עיניים, עוצם שפתיים ומתקרב. אני מתאמצת
לפקוח את שלי, מתגלגלת בחלל ומתנתקת. שני צעדים אחורה ואתה כבר
ממלמל, מתבלבל, מתנצל. מלווה אותך למעלית ממקומי הקבוע בזוית
הדלת, ונעלמת לישון שינה של לבד.
אחרי יומיים הבאת בכיס את ה"שיחה". אח"כ הפסקנו.
מעורבלת, אני מנסה לפתור תשבצים של גברים. הייתי כבר כאן. כבר
אמרו לי. כבר ליטפו והתוודו. כבר שמעתי הנהנתי.
בצעדי לחישה אני שואלת אם מישהו יודע שיש לי ביטחון עצמי?
אם מישהו הבין שאני בכלל לא מתביישת לעמוד ולהגיד את כל
השעה-סיפור-מעניין-ת'תחת שלי. אפילו לא לספר. אני בכלל לא
מתביישת לעמוד ולפלוט את עצמי לדעת, להשתכר מרוב משפטים,
הברות. לא מפחדת
מבחורות אחרות, לא מבחורים יפים, לא שונאת את הגוף הלא מושלם
שלי, לא נגעלת ממנו ולא מסתירה.
זו פשוט אני שלא בטוחה מולי. עומדת מול עצמי ושורדת. יודעת שיש
לי כוח, מסתכלת בעצמי ושואלת מאיפה?
עומד מולי אתה, עמדתי כאן כבר. ואתה ממלמל מה שכבר שמעתי.
אני הפעם מנסה להרפות. לא למלמל איתך פזמון חוזר.
רוצה לתת לך להגיד. רוצה לשמוע.
לעשות את מה שאני צריכה לעשות פעם אחת ולתמיד. להיות פה
ולשתוק. ליהנות.
אני עוצמת שפתיים ופורשת עצמי לפנינו. גם אתה פרוש, ואנחנו
מנסים לבדוק מה עושים שניים מבולבלים כשהם רוצים להיות אחד.
לא נותנת לך לענות במקומי. לא להבין מאיפה זה בא לי, לנחם
ולרחם.
אני מניחה לי ומניחה בפניך. אתה לא מרים אותי לא שומר ומגן
ובונה תחתיי קרקע. אנחנו שני מבולבלים אבל אתה מחייך אליי
תמיד, אז אני מתכרבלת. ככה עושים שניים.

בלילה שקט ארוך, אני בולעת שיום אחד אתה תלטף אותי בשיער ואז
תגיד שהוא יפה. אח"כ תגיד שגם אני. ואני אחייך ואשתוק לי.
ואז בלב אני אגיד שאני לא שונאת ולא מתביישת, אפילו לא מפחדת.
יום אחד אני אשב מולך, חיוך והנהון ואגיד שגם אני אותי אוהבת.

במקום של אחת, אני מנערת מאבק. מגרשת ומאווררת, מפנה כל שארית
פזמון ישן אחרון.
עכשיו ראשונה פורשת אני ונוחתת.
כשתורך, אתן לך לקפוץ בזהירות, ואז להתעופף בשלווה ולנוח.
כשתנחת תתפרש בצד שלך וארשה לך להיות גם בשלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אממממ, אפשר, אם
זו באמת לא
טרחה, ואם אין
רואין בכך לא
מין הראוי,
התוכלו, במראום
אדיבותכם,
להחליף את הסמל
של "פלסטיקה"?!



- הטרוסקסואל,
למען צניעות
בבמה.

תגובת מערכת:
הומופוביה היא
סימן ראשון
להומוסקסואליזם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/7/07 0:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קארינה הקטנה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה