אתה זוכר שהיית מעיר אותי כל בוקר
ואומר:" את מסובכת אבל זה מה שמשכר".
דיברנו על הכול, גם הפרטים הקטנים,
"אני אוהב אותך, גם את מה שבפנים".

בסופו של דבר, הכול מיותר,
תמיד יש אחד שנשאר שם בחוץ.
"הבנתי, והכרתי ונפגעתי אבל אני אתגבר,
זאת את חמודה שתישארי תקועה בגדר".

"אל תביני אותי לא נכון אלו היו שנים מעניינות,
עכשיו נשאר למצוא את האישה שלא תגרום לי לבכות".
עזבת אותי שם, יושבת על המיטה,
לא הייתי עצובה רק מופתעת מהתגובה.

כל כך הרבה פעמים הריבים האלה,
יצאו מכלל שליטה.
זאת הפעם הראשונה שאתה יוצא החוצה,
עם המזוודה ולא מסתובב לנשק אותי בחזרה.