[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפניי עמד הוידיאו, פתוח למחצה. בידיי אחזתי במברג וביד השנייה
העברתי את הברגים מהוידיאו לשולחן. אמנם היה חורף, אבל ישבתי
שם עם תחתונים וחולצה. לעיתים היד רעדה והמצח הזיע, אבל הגוף
עמד יציב. לפתע זה התנפל עליי, כמו חיית יער פראית ואחז בי
בחוזקה. נפלתי על הרצפה, עדיין המומה מהמכה. הוא התחיל לטפס
במעלה גבי וכמו רעל החל להתפשט בגופי. התחושה הייתה כאילו אדם
מחזיק במזרק עצום ושואב ממני את כל דמי. אבל המזרק היה דק
כל-כך, כמו קוץ שנכנס וסירב לצאת. בכאב הזדחלתי למיטה, עליה
ישבו שתי כלבות. הן הביטו בפניי החיוורים ובעיניי המתרוצצות.
בכוח טמיר הצלחתי לעלות על המיטה ולשכב. להבות אחזו בי והרגשתי
כיצד גופי יוקד ונשרף בעוד ששואבים ממני את חיי במזרק הקר.
לרגעים ראיתי דמות שחורה מתרוצצת ברחבי החדר, נוהה אחר דבר.
שמעתי את הנשימות נעתקות מגופי, עוזבות אותי. קימצתי אגרוף,
להכניס אותן פנימה. לפתע חשתי כיצד גופי בנוי ורידים-ורידים,
והורידים בידיים החלו להתכווץ ולהתרפות במהירות כואבת, מותאמים
לקימוצי האגרוף שעשיתי. הלהבות לא חדלו, ואיתן המשיכו גם
השאיפות העזות ולרגע היה נדמה לי שאולי, עוד רגע איאלץ לוותר
על חיי.
הדמות השחורה החלה לפשות בחדר וחלקיה התקרבו אליי יותר ויותר.
קמתי, הצבתי כיסא מלפניי ודחפתי אותו לעבר המקלחת. הברז החל
לטפטף ומים נקיים וטהורים ניגרו ממנו. בלי להוריד בגדים נכנסתי
לאמבטיה, מכווצת ורועדת בכל גופי. אט-אט פשטתי את החולצה
והתחתונים והתיישבתי במים בעיניים עצומות. המים פכפכו באושר
ואני התחלתי לחוש כיצד שריריי משתחררים מכיווצם, כיצד האוויר
בחדר מתנקה ואיך הלהבות מתחילות לשכוך. קמתי מהמים, ניגשתי
לרדיו ושמתי על תדר של מוזיקה קלאסית.
חזרתי לאמבטיה, הכול כבר היה מלא הדים כמעין הינומה חמימה
שעטפה אותי. סגרתי את המים, נכנסתי לאמבטיה וחשבתי שאולי
פדריקו צודק. המוזיקה באמת מצילה אותנו.
לאחר זמן מה יצאתי מהמים החמים, התעטפתי במגבת והולכתי את עצמי
אל המיטה. פתחתי את הטלוויזיה, ולמרות שהווידיאו עוד היה
בתיקון, הפעלתי אותו. "Almodovar" היה כתוב על המסך. הוילון
נפתח ושתי נשים החלו לרקוד. האחת הרימה את ידיה והחלה לרוץ
לעבר קצהו השני של החדר בעיניים עצומות. היא נצמדה לקיר, ניסתה
להיאחז בו, אבל נפלה. היא הקשיחה שריריה, עצמה עיניה, וכמו
מוכת גורל קמה בניסיון נוסף להימלט מן החושך שאפף אותה. עיניי
החלו להיעצם, ואני וגופי שקענו לתוך עולם התרדמת שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"תמות נפשי עם
יוצרים"


גדעון הגיבור
שמוטט את עמודי
התמיכה של הבמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/07 0:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ירדן תמר פינטו מוסינזון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה