|
כותב כותב את ימיך
ואין אמונה
על כל תו מקלדת
גועה הפרה השבעה
ואומרת
שדבר לא יצא ממך כבר
חוץ מקיבעון גיל טיפש-עשרה
המוכר והחביב
כאילו אמנות זה לעטות חולצה שחורה וללכת למסיבה ביום שישי
מוחק מוחק את לילותיך
ואין זריחה במסוף 2000
עפרונות מתחדדים מעצמם
ואז מתפוצצים כשביבי עץ חסרי צורה
יום אחד סדום תשגשג
ושיר אולטרה-קינטי ירחף כלשון משורבבת
מעל לראשו המתועב
של ראש הועד המסואב. |
|
|
אני רק רוצה
למסור לכל הבנות
שמקשיבות לי
עכשיו, שיופי
בכלל לא משנה.
זה אולי פותח
דלתות, אבל מה
שמשנה באמת
כשמכירים בנאדם,
זו המלכאליות
שלו.
תודה.
מה לא? רגע, אז
מה כתוב פה? אה.
המנטאליות שלו.
תודה.
דוגמנית במסר
פדגוגי משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.