ביום שבו אני נוצרתי, נוצרה זלדה ונוצר מתן.
רוב חיי הייתי זלדה ומתן בכלל לא ידע על קיומו.
לפני זמן מה זלדה השתלטה עלי בצורה שלא דמיינתי שהיא יכולה.
היא גרמה לי לעשות דברים מפגרים ולא מוסריים, ואז, בדיוק
ברגעים האלה של השפל, פתאום החליט מתן להתעורר משנתו ארוכת
השנים. ככל שמתן היה משתלט עליי זלדה נהייתה קטנה יותר ויותר.

אני רוצה להיות מתן ולא זלדה. מתן חכם וטוב, זלדה, לעומתו,
עצלנית, טיפשה והיא הורסת לי את החיים. למה בחודשים האחרונים
כשאני הכי צריכה אותו, מתן החליט לעזוב אותי? שוב זלדה השתלטה
עליי והפעם ההשלכות היו הרבה יותר גרועות. אסור היה לו לעזוב
אותי. ועכשיו אחרי שכל זה קרה, איך אני אוכל לספר למתן מה זלדה
עשתה? ועכשיו כשזלדה השתלטה עלי, איך אני אוכל להרוג אותה,
לתמיד? אני רוצה להיות מתן, זלדה הזאת הורגת אותי יותר ויותר.
כל יום שעובר היא רק מסבכת אותי במשהו חדש. אני מסובכת עד הראש
ומתן לא יכול לתקן כל כך הרבה דברים בבת אחת. יקח לי שנים
להרוג את זלדה ולתת למתן להשתלט עלי, וגם זה אם בכלל.
עכשיו צריך רק להדביק את זלדה באיידס ולתת לה לגסוס בשקט.
הלוואי שתמות כבר.