אשרי המאמין באגדות,
באלילים,
חיות מחמד,
ואל רחמן,
סוגד לצלם בהיכל.
יום יום עם קטורת ומנחה,
משתחווה.
מטיל בבני עמי אשמה,
לכל אסון
וכישלון או מפלה...
ונביאים איה?
לאלוהים מקושרים,
ולא גילו
גרעין,
אמריקה, וקנגורו,
פניצילין ודי-אן-אי.
אך לא אני,
לי רק המוזה
על ברכי,
ואין את מי
לרתום לעול.
על צווארי
יישב לבטח
שליט יחיד
וכל יכול,
עד בוא סופו,
בבוא סופי,
ובינתיים,
זה סופי...
25.05.07
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.