שורשים עבותים חורצים דרכם בינות רגבי האדמה.
מקבץ פלחי דורות עבר שורצים כחיילים טועים.
אנה אנה פונה כבשה בדיר הרפתות.
בצד הכלב שסרח בקול אנקת גבעות.
זה שיר פשוט רדום וחם על ארץ אבודה.
מכל אשר טבע בים, שלווה טבולה בדם.

מעל לרוך הארובות שולחות אותות עשן -
בנות רכות חולצות מגף, חוצנו עטור בבוץ.

בריאת עולם תוציא קצפה על עלם חמודות,
שאך בקע קליפה דקה בדומיה רכה.
זה שיר פשוט, שכוח אל מותיר שלווה גלויה.
אמי, אבי, איה אני בכל שבתוכי.