כשאני עומד מול כולם עם הגיטרה ושר
אני עוצם את העיניים ורוצה לזרוק אותה על הקהל
לרדת מהבמה ולהחזיק לך את היד
ולקחת אותך, אחר כך אחליט לאן
אני רוצה לאחוז אותך בשתי ידיים,
ולנגן עלייך, לא על המיתרים
למחוק את התווים שחרוטים בראשי
ושתגידי לי
שאת רק שלי
אני מסתכל לך ישר לתוך העיניים מהבמה
את שורפת אותי במבטך הגווע לאט
ופתאום התבלבלתי, ושכחתי את שמי
עכשו אני זוכר
רק אותך
אני יודע שבפנים את קפואה ומבעבעת
אני יודעת שאת סוגדת לי
כמעט כמו שאני שונא אותך
אני משתגע, ואת נמסה
מתייסרת, מייחלת,
להתחלה.
אני יודעת שכבר לקחתי הכל
ואין לך עוד מה להציע
אני יודע שכשאת לבד
את חולמת אותי נוגע
את יודעת שזה רק משחק,
בשבילך הכל הזיה ממכרת,
אני יודע להרוג היטב
הרבה יותר מכפי שאת זוכרת
אני יודע שאת מטורפת,
אני שבוי בחושניותך
אני יודע שתרוצי אליי,
אם רק אודיע שאצטרך
אני יודע שאין בך עוד חלום מלבד התאווה
להרגיש אותי עמוק בתוכך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.