במרוץ האדם נגד הזמן, לזמן יש יתרון על האדם והוא כמובן זה
שמזכה לו ניצחון מוחלט. כיאה לאדם המפסיד בתחרות, מכל סוג
שהיא, יש נטייה לברוח, לפתח אדישות שאף אחד לא ניצח עדיין,
למרות שהגביעים כבר חולקו.
באין מפריע הוא עושה זאת טוב מאוד למשך תקופה לא קצרה עד אשר
הסובבים אותו שמים לב לתופעה ומגנים אותה. בניגוד לכל שכל
ישר,הוא אינו מקשיב לעצתם, הוא כבר נמצא עמוק בתוך עולמו של
הלוזר המכחיש, אותו בנה במו ידיו. לחוץ מכל הכיוונים באנשים
שמנסים להעמידו על טעותו, נחוש הוא להפריך את כל אשר הם חושבים
עליו. אך משימה זו, לא מן הקלות היא. לצאת נגד עצמך?  והרי אין
בזה כל היגיון. האם אין ביכולתי להגיע לסוף המסלול?. חוסר אמון
שכזה בוודאי לא יעזור לי בהמשך דרכי. מחשבותיו מתחילות להתערבב
אחת בשנייה. לשנייה אחת קרוב הוא להודיע בפומבי על הפסד מוחץ,
אך פעם אחר פעם נמנע מלעשות זאת בשל הרגשת החמצה מעיקה.אין הוא
יכול לתת לפניו מכשול בכוונה תחילה כדי שיפול, שהרי אם לא יעשה
זאת סבור הוא בבטחה שינצח. אם היה מאלו שמפסידים בטרם התחילה
התחרות,כמו מהמרים על הצד השני שגם הם כלולים באותה התערבות,
היה לבטח מתייאש ומרצה בזאת את כולם. אבל מה יעשה אותו אדם
שניחן בעקשנות כמו גם בשאיפה להגיע לטופ בכל אשר יבחר לעשות,כל
פרויקט,משימה או מטלה שיקח על עצמו.ההרגשה שאין אפשרות לחזור
לאחור בכל החלטה שתבוא לידיו אוכלת אותו.אסור למהר ולפעול
בפזיזות, ההיגיון אומר לו: קח את הזמן, אך הזמן מזמן
סיים.השקעת מחשבה היא אינה דבר רע, שכן ההפך ממנה,פזיזות היתר
של רוב בני האדם, היא הפוגעת בהם וגורמת להם לתהות על דרך
פעולתם.או שמא זוהי אינה השקעת מחשבה אלא מריחת הדברים באופן
שיביא לדחייתם וישהה את מועד עשייתם?!  
ריצתו במסלול מאיטה יותר ויותר, כל פעם שמרגיש לא בטוח לגמרי
בצעדו הבא,מוריד ממהירותו.לפתע רואה את הזמן מאחוריו,ברגע זה
נאזרים כל הכוחות הטמונים בו על מנת להגיע לקו הסיום, הוא רואה
בזה הזדמנות שנייה להפתיע, להוכיח את עצמו,לדבוק בתוכניתו
הראשונה.כאשר הוא מגיע לקו הסיום עיניו רואות שהסרט כבר נקרע,
בלתי אפשרי! הזמן מאחורי,יתרון לטובתי, אז הכיצד?! לא עוברים
מספר רגעים עד שהזמן חולף לידו.
"את התחרות איתך מזמן סיימתי,עברתי לאדם אחר."
עומד באמצע המסלול עם ברכיים שפופות, די בפליאה אפשר להגיד,
אחרי הכל הפסיד. תחושת ההחמצה לא אכזבה לבוא, אך אחריה גם
תחושת הקלה. עכשיו אני יודע את הסוד, אוכל לנצח בתחרות הבאה.