דווין קורבי / שיר שבועות |
ועל עצי הפרי שאהבת
ולב פועם בפעימות מוכרות
שאתה בטוח שכבר שמעת
וצלילי ערביים נועמים את רגעינו
במבט למעלה אל הירח החיוור
ורוח קלילה נושבת מסביבנו
ולאט הירח נהיה אחר...
ושפתיך לוחשות את שרצית לומר
מאז שראית עיניי, כדבריך
רק כמה מילים אומר בדממה
ואני כבר הולכת אחריך
בשקט של הלילה והעננים הבודדים
והאודם מתמוסס אט אט אל תוך הים
ישנם צלילים של צרצרים שרים
וכל היום שעברנו נעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|