העניקו לאהבה את אשר מעניקים החיים לעצמם -
הן את התשוקה להגשים את יסוד החירות ולא לבדותו גרידא
והן את יישום התבונה בכדי לשקול מכשוליה וסכנותיה הנסתרים.
בנו לכם מקדש מפואר בשם האהבה -
אך אל לכם לעשותו מבצר בדידות ובו ספונים תהיו בוקר וליל
בקדשכם אך ורק את לבבכם מוכמנים מעינם של שאר הבריות
כי אם פתחו שעריו לרווחה ודלתותיו עיקרו מציריהם -
והניחו לכל באי עולם להיכנס ולצאת כאוות נפשם
בראותם כי מאחדת האהבה אומות ולאומים רבים לתחתי כיפת ראשה
כפי שמאחדת אותם חרב הלוחמה והשריה לרגלי אדמות חללים בקרבות
אנוש.
אמונתכם הינה כי האהבה נועדה עבור ליבכם- ועתה הנה אאזור הנני
אומץ לאמור
כי האהבה לא בלבכם היא - גם לא בארץ ולא בשמיים -
ואף לא בקרב נפשכם האהובה - הלא נפשכם היא עין האהבה עצמה
המשגיחה באישונה אחר שארי בשרה האחרים ומבקשת קרבתם.
תרה היא אחריהם בסרקה ים ויבשה - שדות ואילנות - הרים ובקעות
-
אך שימו לבבכם פן תתור מעמקיו של הים, או ליבתה הבוערת של
האדמה,
או פסגותיהם הצוננות של ההרים המרוחקים - אזי תיווכח בסכנות
הרות אסון.
כי גם הטבע, בשכחו סערותיו וזלעפות גשמיו בקוטבו האחד -
אינו משכיחם כליל בקוטבו האחר.
האהבה חוט השני היא המחבר בין שני הקטבים הללו.
היו נכונים אתם לשאת ולתת עם כל הצתה קלה של אחד משני פתילי
החוט;
הטו אוזניים כרויות ללבבכם - הלה מפעים הלמות סדנה של האהבה -
אלו לעולם לא יחדלו להשמיע נקישותיהם כל עוד נשימה באפכם -
האהבה מתדפקת על בית חזכם בכל רגע ומפצירה במעניכם -
מבקשת לחרוץ גזר דינכם לטובת יקיריכם וצריכם כאחד.