טוב שמע, אחרי כ"כ הרבה זמן בלעדיך והרבה דברים שעברתי אני
יכולה לכתוב לך הרבה, אבל אני מחליטה לכתוב לך רק חלק
מהדברים.

אני יודעת שאתה לא ממש רוצה להיזכר במה שסיפרתי לך
ואתה אולי גם שכחת או מנסה לשכוח
אבל אני לא מוותרת ורוצה לספר לך
שאני לא יודעת איך זה קרה
אבל יש לך ילדה מקסימה
עברו 5 שנים מאז יצרנו אותה והיא גדלה כל הזמן
נהיית יפה מיום ליום
גבוהה, חכמה, חברותית, חייכנית ואהובה...
אני מתארת לעצמי שלא תוכל להיקשר אליה בשניה וגם לא בשתיים,
אבל אני מניחה שתתאהב בה כמו כולם, ולא תאמין שאתה יצרת דבר
נפלא שכזה... היא אוהבת את החיים ויש לה חברים אבל אבא אין
לה.
אני לא מספרת לה הרבה, בעיקר כי היא לא שואלת, וזה מיותר לדעתי
לספר לה עליך דברים חסרי משמעות
מה אספר? שאתה שותה? שאתה אוהב סמים? שאתה ישן הרבה? שאתה לא
אחראי? שאתה עזבת אותי בתחילת ההריון?
שאתה לא רוצה אותה?
אני מעדיפה כל עוד היא לא שואלת לא לתת לה לחשוב עליך ועל איך
אתה נראה ומה אתה עושה ואם תרים אותה גבוה לשמיים

הגעתי רחוק למרות שאמרת שלא אגיע רחוק
יש לי הרבה חברות טובות
יש לי הורים תומכים ועוזרים
יש לי עבודה נפלאה
יש לי את עצמי
יש לי יותר מהכל - 2 בנות מדהימות
שאחת שלך-שלנו
שנותנת לי את כל האור והאושר בעולם
הילדה שלך, מחבקת מנשקת ואוהבת (מה שאתה לא עשית)
הילדה שלך דומה לי בהרבה ולך כמעט ולא דומה בכלל
הילדה שלך לא מכירה אותך וטוב שכך
אבל מה אומר לה כשתהיה גדולה?
ולמה עזבת?
חשוב לי להזהיר אותך מלעשות את אותו דבר לעוד בחורות בנות 14!
היא אמנם נס בשבילי, אבל גם הרסה לי את הילדות ועוד הרבה
דברים
להחזיק בית זה קשה, ולקנות טיטולים זה קשה, ולפרנס באוכל
וברהיטים ובבגדים זה קשה
אבל לאהוב זה לא!
מה היא רוצה ממך?
שתאהב אותה! וגם את זה לא עשית מעולם!!!