ילדה אחת מאמא אחת
יצאה בוקר אחד עם שמש אחת לטייל ברחוב אחד
חשבה לעצמה מחשבה אחת: "איפה אבא?"
היא הלכה ועברה דרך מכונית אדומה אחת ומכונית כחולה אחת והרבה
מכוניות לבנות
טוהר ותמימות שכנראה לא היו ולא יהיו לה...
היא עצרה ברמזור אחד והמשיכה שוב ועברה במכולת אחת לקנות קרטיב
אחד ושילמה קצת יותר משקל אחד...
היא חזרה הבייתה לאמא אחת שפיהקה פיהוק אחד
חיבקה חיבוק אחד חייכה חיוך אחד
ואז החליטה הילדה לשאול שאלה אחת: "אמא, איפה אבא?"
אמא נדהמה ולא ידעה מה להשיב ואחרי שתיקה אחת קלה שהייתה כבדה
ענתה את האמת:
"אני לא יודעת"

הילדה עלתה לחדרה והוציאה דף אחד ועיפרון אחד וכתבה:
"אבא, זו אני
שאלתי את אמא והיא לא יודעת איפה אתה
אני לא יודעת גם איפה אתה וזה עצוב לי
אני ילדה גדולה כבר ויודעת לעשות הרבה דברים לבד ואני רוצה
שתראה את זה אבל אתה לא פה... איפה אתה אבא?"

הפסיקה לכתוב ושוב המשיכה:
"אבא, חבל לי שלכל החברים שלי יש אבא גדול וחזק והוא קונה להם
הרבה מתנות ולוקח אותם לטייל ורק אתה לא ואני לא יודעת איך אתה
נראה אבל אתה בטוח חזק וגדול מכולם ובטוח תיקח אותי לטיולים
כשתחזור אלינו ובטוח תקנה לי הרבה קרטיבים ואפילו ארטיקים
ותעזור לאמא לקלח אותי ותגיד לה שלא תכעס עליי כשאני משתוללת
ושתרשה לי הרבה דברים ותשאל אותה למה בלילה היא בוכה
אני רואה אותה בלילה אבל היא לא רואה אותי והיא חושבת שאני
ישנה כבר ואני לא... אתה תבוא ותחבק אותנו ולא תלך יותר נכון?
נכון אבא?"

המכתב הזה לא הגיע לאבא אחד
ולא יגיע כנראה לעולם...