הטלוויזיה דלקה, אורה נראה אף חזק יותר בחדר האפרורי, ישבתי על
הכורסא המעופשת עם סיגריה זולה ביד אחת ובקבוק של בירה חמה ביד
השנייה.
הדירה הייתה מחניקה מתמיד, הזבובים חגגו על השאריות במטבח,
השולחן התנדנד ואיים לקרוס כל רגע, קולות הסירנות מבחוץ והקיר
שנשקף מהחלון הפכו את הסיטואציה לעגומה ביותר.
ידעתי שאני צריך אישה שתנקה את הדירה, שתבשל ארוחה ראויה
ושתענג אותי לפי בקשתי.
המשכתי לבהות במסך, מרותק כזומבי, ואז המצלמה התמקדה בה.
נערת חמד, בסוף גיל העשרה עם שיער ארוך, גומות חן, גזרה אלוהית
ואיזה שדיים מפוארים.
ידעתי שהנה אני מאוהב ואני חייב שהיא תהיה ברשותי.
היא התחילה לדבר, איזשהיא דוגמנית מתחילה מאיזשהו חור, לא באמת
הקשבתי, דמיוני התמקד במה שהפה האצילי שלה יכול לעשות בשבילי.
ואז היא אמרה שהיא אוהבת אותי, טוב נו לא בדיוק במילים האלו,
היא הצהירה אהבה לכל קהל הצופים, אבל ידעתי שהיא מתכוונת
ישירות אליי.
קמתי, החלפתי את החולצה הלבנה והמוכתמת שלי בחולצה חדשה שאני
שומר במיוחד לאירועים כאלו, סגרתי את כפתורי המכנס ותקעתי את
האקדח מאחורה, כמו שעושים כל אותם בלשים בכל אותן תוכניות
טלוויזיה.
התנעתי את המכונית, היא הסכימה להתעורר לחיים בפעם השלישית,
ויצאתי לדרך. גליתי את הכתובת של אשתי לעתיד עוד מקודם בשיטוט
מהיר באינטרנט.
אחרי שעתיים הייתי שם, וזה עוד עם חצי שעה שבה הגרוטאה שלי
נתקעה בלי סיבה. אבל נסעתי ב150 קמ"ש כל הדרך, מהירות מוצדקת
בכזה סיפור אהבה. אפילו השוטרים שעצרו אותי הסכימו ונתנו לי
ללכת, למרות שכמעט הורדתי אוטו מהכביש והרישיון לאקדח לא היה
ברשותי.
ראיתי אותה עומדת על המרפסת. הדם עלה לי לראש כשראיתי בחור
מחבק אותה, דרכתי את האקדח. איך הוא מעז לגעת באישה שלי?!
התקרבתי למרפסת, היא זעקה, ידעתי שזה מהתרגשות, ירייה אחת
והבחור פרפר על הרצפה.
תפסתי אותה ביד, היא אמרה משהו, לא יודע מה, לא הקשבתי,
התעסקתי יותר במחשבות על העונג שתגרום לי בשעות הקרובות.
היא לא הסכימה לסתום, אז הורדתי לה קת לראש.
השקט באוטו היא מעיק, אז הדלקתי את הרדיו, דיברו שם על משוגע
שחטף דוגמנית, לגלגלתי עליהם, אני לא משוגע ולא חטפתי אותה,
מדובר באהבת אמת.
היא התעוררה כשכבר היינו בבית, קשרתי אותה לכסא, כי ידעתי
שמרוב רגשות והתרגשות היא בטח לא תשלוט בעצמה. היא עוד פעם
התחילה לצעוק, טענה שאני משוגע והתחננה שאשחרר אותה.
`את אמרת שאת אוהבת אותי, אז באתי לקחת אותך, נהיה כל כך
מאושרים ביחד, אז תפסיקי לבכות`, עניתי לה בחיוך.
היא לא שתקה, קראה לי אימפוטנט משוגע וירקה לי בפנים.
אחרי שיקולים מהירים עם עצמי, הבנתי ששתיקה יפה לה, אז הורדתי
לה כדור ברקה.
הטלוויזיה דלקה, אורה נראה אף חזק יותר בחדר האפלולי, שעדיין
היא מחניק ומזוהם כתמיד.
יש לי אישה, היא אומנם לא מנקה, לא מבשלת, ולא מענגת אותי כל
כך טוב, היא גם מעלה ניחוחות לא נעימים במיוחד, למרות האמבטיות
הרבות שאני עורך לה, אבל לא אכפת לי.
אני אוהב אותה, והיא אוהבת אותי, אני יודע את זה, היא אמרה את
זה בטלוויזיה, הצהירה אהבה לכל קהל הצופים, אבל ידעתי שהיא
מתכוונת ישירות אליי.