|
מדורת השבט
הסנה בוער ואינו נעכל
הכאב נצרב לתשתית העצמות
מנותב למסילות של סדר.
מחנה ההשמדה של הנפש
בו רגלי לא תפסענה בשנית
ואם כן אז לא יחפות
לעולם לא חפות יותר.
גדר המערכת
על שוליה המרוססים
עוצרת מהחיים מלבוא לקרבה
חומת האהבה המסרסת.
אש התמיד
תבער בכובעי מתכת הפוכים
החלודה המטאלית הזאת
היא רעל צובעני עקוב מדם. |
|
|
"די! נמאס לי!
אני נוהג איך
שבא לי, לכו
לעזאזל כולם!"
ממילותיו
האחרונות של אח
שלי, מתוך
"סיפורים
מהקופסה השחורה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.