היה לי משעמם, אז התבוננתי בזמן
שעובר על ספרות שעון היד הקטן
עקבתי אחר כל שנייה, כל דקה,
לשנייה הבאה חיכיתי בשתיקה

ואז פתאום, בשנייה, היא נעלמה
השעון דילג על דקה אחת שלמה
הזמן הלך לאיבוד בין הספרות
ונשבעתי שיותר לא אתן לזה לקרות

ברגע אחד בחיי איבדתי דקה מעולה
אם אאבד שישים, אאבד שעה עגולה
וכך זה יצטבר לימים ארוכים
שמחיי פשוט מאוד בדקות נמחקים

מהדקה התשיעית לדקה האחת עשרה
התאבלתי עליה, קיוויתי ששוב לא יקרה
שהשעון החוצפן לא ידלג על דקה שוב
הדקה העשירית מתה, וזה כ"כ עצוב

היה לי משעמם, אז התבוננתי בזמן
שעובר על ספרות שעון היד הקטן
עקבתי אחר כל שנייה, כל דקה,
לשנייה הבאה חיכיתי בשתיקה

חיכיתי לראות אם שוב זה מתרחש
השעון דילג על דקה, איך הוא לא מתבייש
כ"כ הרבה דקות, הוא כבר לא מתרגש
גם כשאובדות דקות, הוא לא מתייאש

אחרי שעות ארוכות של צפייה בשעון
הרגשתי שלאט משתלט השיגעון
אז הפסקתי לחכות לדילוגי דקות
כי איבדתי זמן רב בלשבת ולחכות.