אנחנו שרים שירים על אהבה ובית.אנחנו משתכרים מבערה ויין.
רציתי אהבה וקבלתי מלחמה.
תחת עץ הדעת רציתי קצת נחת.
ביומי האחרון של שארית חיי, הסתכלתי לה בעיניים.
בין נסתר לנגלה, בין עבר להווה.
ראיתי חיוך, ראיתי היסוס ואולי גם פרצוף.
את נוסעת במהרה את יורדת שלא בכוונה.
במרוצת השנים מול שדרת הגלים.תקבלי מכתבים ואולי איתותים.
שם נשתה לשכרה ללא הכרה.
בין ימים כה יפים, בין ימים כה חמים ואולי בוערים.
ורציתי לדעת ורציתי לשמוע.
איך ידעת שם לאן, איך גדלת שם בגן.
בין נסתר לנגלה בין עבר להווה.
כי גלים שם מכים במרוצת השנים.
על אותה אוניה שטבעה במצולות ולקחה איתה סוד שנקבר בחולות.
וריח הים אותי שם משך.שם תעמדי על סיפון.
בין עבר להווה בין נסתר לנגלה.
עיגולים של זיעה והרגשה של בחילה.
תספרי על ילדים ורצונות מודחקים.
בימים של הווה אין מקום לשיגרה, כי אותה אהבה שם בוערת.
בין חטא לפשע, בין יוהרה וחוסר ישע.
לאן שם ניסע לאן שם נביט.
עם חיוך צחור שיניים ופנים בוהקות.
בין עבר להווה בין נסתר לנגלה, לא נרד לא נבכה.
ביומי הראשון או ביומי האחרון של שארית חיי אחפש שם בית.
כי ביתי הוא ביתך, כי גגי או גגך.כי אוצרי הוא אוצרך.
מטעני שם ירד למצולות הים ונקבר בין חולות, בין מים ומלח,
בין דגים אבודים ואנשים לא ברורים.