[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שני-אינס עוז
/
סיפור אהבה

את תולה את עינייך בדפוק הזה.
הוא גורם לך להשפיל את המבט ארצה.
את מנסה לרצות אותו... משתדלת
אבל את אף-פעם לא תהיי מספיק טובה,כנראה
את כזאת... נולדת ככה, אי אפשר להאשים אותך שאת כישלון נחרץ
בכל דבר שידייך נוגעות בו.


אתה מביט בה במבט נוקשה,
היא תשלם הלילה על העובדה שמצאת טיפה של אבק על השידה שלך
היא גם הזיזה טיפה את הרהיטים וזה עושה לך סחרחורת
אז תעשה לה סחרחורת בחזרה.
היא תלמד מה זה לא להתעסק עם אנשים ששותים יותר מדי טקילות
בערב אחד.


הוא זורק אותך למיטה ב-3 לפנות בוקר,בכלל לא אכפת לו מהשכנים
הוא תופס לך את השיער ומושך בכל הכוח
ואת צורחת.


את מתפללת לאלוהים שיציל אותך ממנו
עושה את עצמך נהנית בסבל המטורף הזה שאופף אותך כבר 7 שנים
ארוכות ומייגעות
הוא חודר אלייך בחוזקה ואת צועקת מכאב
הוא יודע כמה זה הורג אותך שהוא עושה את זה לאט אבל בכוח.


אתה נרדם עם חיוך מספק על הפנים
היא קיבלה את מה שמגיע לה,הזונה הזאת
כבר כמה שנים שאתה שוקל לזרוק אותה מכל המדרגות
אבל את המזונות היא בחיים כבר לא תראה ממך על הילדים שעשית מהם
שבר כלי.


את צועדת לכיוון המטבח,
הרצפה הקרה עושה לך צמרמורת ואת מנסה להתנתק מן העולם הזה
את לוקחת מטפחת של משי... זו שהוא קנה לך כשרק התחלתם לצאת
שהוא היה המקסים מכל הגברים
שהוא עוד נשק לך בעדינות ולחש לך מילים מתוקות באוזן.


אתה בחלום העשירי, לא מודע לאף-אחד ממעשייך
גם ככה היית שיכור מדי לזכור איך קוראים לך או איפה אתה גר
בחלום בלונדינית חטובה חושפת את שדייה הגדולים בפנייך
ואתה מתחיל לחשוב שאישה עם שיער שחור זה לא דבר טוב כ"כ אחרי
הכל... אז מחר היא תקבל גם על זה.


את מלבישה את הילדים בשקט, אחרי ששמת לו בקפה כדור שינה
אחד..שלא יתעורר בטעות
את מכניסה את שניהם למכונית וחוזרת לקחת את המזוודות במהרה
ולהסתלק
את תכננת את זה כבר כמה שבועות ארוכים
הם מחכים בסבלנות ומציצים מהחלון לשובך, שתלכו למקום טוב יותר
שיעלה על פניכם חיוך.


את מעיפה מבט אחרון על הדירה שבעוד שניות אחדות לא תהיה כלום
מלבד אפר
את פוסעת מן המקלחת, אחרי שלקחת את משם את החולצה האהובה עלייך
ומתקרבת אל הדלת בצעדים חוששים.
ידך נוגעת בידית קלות ואת תוהה אם שכחת איזה דבר מה או שניים
שלפתע את מרגישה יד איתנה
היא תופסת אותך בחוזקה ומושכת אותך מן הדלת ואת מסובבת את ראשך
ורואה את הסיוט הנורא מכל של חייך.


אתה מביט בה עם אש בעיניים, אתה מסוגל לרצוח אותה באותה
השנייה
המבטים שלכם מצטלבים ואת מתחילה לבכות, יודעת מה הולך לקרות
בעוד כמה שניות.
אתה רק נזכר איך ברגע ההוא ראית אותה זורקת כדור של שינה לתוך
הקפה אז שפכת אותו לתוך העציץ
וחיכית
חיכית לרגע בו תוכל לראות לכבוד מה הייתה ההפתעה הקטנה הזו
בשבילך.


את מנסה להשתחרר מן האחיזה החזקה וצועקת אבל הוא נשאר לעמוד
במקומו ורק מוסיף להכאיב לך, כמה שיותר
שתצעקי, שתתפתלי מכאב... אבל את נשארת בשלך
יש ריח מוזר באוויר שפתאום עושה לשניכם סחרחורת נוראית ואתם
מתעלפים
ובינתיים שני ילדים קטנים ממתינים במכונית ומציצים מבעד
לחלון,מחכים לאימא שתחזור והם ילכו למקום טוב יותר
מקום בו הבית לא מתפוצץ כשאימא ואבא בפנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צפוף לי כאן






עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/7/07 9:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני-אינס עוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה